הציבור בישראל נאנק תחת יוקר המחיה.
ורבים שמים מבטחם בהתערבות ממשלתית כזאת או אחרת.
הקלה בזיכוי מס או סובסידיה על הדלק.
יש כאלה ששמים את כובד משקלם על התאגידים הגדולים.
ומעת לעת יוצאות מחאות שונות על חברות שמאיימות בהעלאת מחירים.
זה התחיל במחאת הקוטג' ומדי פעם מדלג בין החברות השונות.
במחאה החברתית בשנת 2011 יצאו המונים לרחובות. מאות אלפים.
כאשר המאבק בין היתר על מחירי הדירות שהיו יקרים מאוד לפני עשור.
כמו אז כך היום. המחירים עדיין גבוהים. ואף יותר.
ויוקר המחיה עדיין לוחץ את הציבור.
בזמנו הוקמה וועדת טרכנטברג שנועדה להילחם בנושא.
בשורה תחתונה ציבור ההורים קיבל הטבה בדמות חינוך חינם מגיל 3.
זה נשמע אז כמו בשורה גדולה.
בפועל זה רחוק להיות פתרון כלכלי מיטבי.
עדיין התאגידים חזקים מאוד.
מחירי הדיור גבוהים.
המיסוי גבוה גם כן.
ויוקר המחיה רק גדל במהלך התקופה.
אבל הפתרון האמיתי לנושא בכלל לא טמון בהטבה ממשלתית.
וגם לא ברשתות הקמעונאות שנלחמות בספקים.
וגם לא ביבואנים.
הדרך לשנות את המצב זה על ידי חינוך פיננסי מיטבי.
זה שמעניק כלים לציבור לקבל החלטות כלכליות בצורה מושכלת.
מודעות ציבורית יכולה לשנות מקצה לקצה הרבה תהליכים שנראים טבעיים לחלוטין.
למשל מאוד טבעי במדינת ישראל לחיות באוברדראפט (מינוס בחשבון העו"ש)
רבים לא מכירים משהו אחר.
אבל בפועל מינוס בעו"ש אלו הריביות הכי יקרות שיש.
זאת התנהלות פיננסית לקויה שמנציחה את יוקר המחיה.
לצערנו הבנקים מאפשרים גם לילדים בגיל 16 להיכנס למינוס.
ובכך מחנכים את הציבור להתנהל בצורה עקומה לחלוטין.
שמבססת את הבורות. מגדילה את הפערים.
ומשמרת את המצב הקיים.
לא רק זה.
הממשלה מקבלת החלטות רבות שהן שנויות במחלוקת.
למשל חוק פנסיה חובה וחוק המזומן.
אלו חוקים שלרבים בציבור משווקים כחוקים שתורמים לקהילה ולציבור.
אך בפועל אלו חוקים שגם מגבילים את חופש הפעולה של הציבור.
ואלו דברים שאינם בשיח הציבורי.
הדברים עוברים בצורה שקטה ומתחת לפני השטח.
וככה למעשה התרבות שמצד אחד מתעסקת בשקל של הקוטג'.
אך מצד שני פוגעת בציבור באופן הרבה יותר קשה ואנוש.
אירוע נוסף שהתרחש בשנת 2011.
ממשלת ישראל קיבלה החלטה על הגברת החינוך פיננסי.
11 שנים אחרי והמצב עגום למדי.
אין שום גוף ממשלתי שמרכז את הנושא.
כמות התלמידים שקיבלה חינוך פיננסי בתקופה הזאת עומדת על כ-0.5% מסך התלמידים.
כ-24,000 סך הכל.
רוב התוכניות הן קצרות למדי. של מספר שעות מצומצם.
התוכנית הארוכה והמשמעותית ביותר ניתנת לתלמידי כיתה י' בסך של 30 שעות.
וגם במקרה הזה מה שחשוב זה לא משך התוכנית אלא איכות התוכנית.
אלו תכנים מועברים ומי אלו שמעבירים את התוכנית.
האם מדובר במורים בעלי ידע פיננסי רחב.
או בנציגים מטעם הבנקים השונים.
כך שאם מנסים לחשב את כמות התלמידים שקיבלה הכשרה פיננסית איכותית.
ככל הנראה נגיע למספרים נמוכים למדי ששואפים לאפס.
וכאמור מדובר בתוכנית ממשלתית. לא בהצהרה של ח"כ כזה או אחר.
וכיוון שהממשלה עדיין לא מצליחה ליישם בפועל חינוך פיננסי לילדי ישראל.
מטרת הערוץ הזה להביא חינוך פיננסי מיטבי ואיכותי לכל נער ונערה.
וגם לצעירים וחיילים משוחררים.
אלו תכנים חשובים כדאי להכניס לתוכנית לימודים של חינוך פיננסי לנוער
1. בנקים
פתיחת חשבון בנק היא התמודדות פיננסית מורכבת ראשונה שבני נוער נתקלים במהלך חייהם בעולם הגדול. הם הולכים לקבל החלטה ראשונה- היכן לפתוח חשבון בנק שברוב המקרים ילווה אותם במשך שנים רבות. באופן טבעי כלל התלמידים יפתחו חשבון בנק במהלך השנים הקרובות, ועל כן נושא זה בעל חשיבות רבה. בנוסף, תלמידים מבצעים מהלך זה ללא היכרות משמעותית עם המערכת הבנקאית, והבנה יחסית נמוכה לגבי אילו מוצרים פיננסיים הבנק מציע, ומה ההבדלים בין הבנקים השונים.
רוב האוכלוסייה אינה בקיאה בשפה הבנקאית וחוששת לעסוק בנושאים כלכליים ולאור פערי ידע של רבים בציבור, יש הימנעות גדולה מהתמודדות מול בנקים: קריאת מכתבים ודוחות מהבנק, מעקב שוטף אחרי חשבון הבנק, תקשורת עם הבנק, מעבר לבנק אחר ועוד. כל זה משאיר בקרב הציבור אי נוחות- פעולות של הלוואות, משכנתאות ועוד מאוד מורכבות עבור הרבה אנשים, ולעיתים רבות מובילות אנשים לתסבוכת כלכלית בעקבות חוסר הידע והימנעות מהתמודדות.
2. כרטיסי אשראי
משיחות עם צעירים רבים.
הם מתקשים להבין איך עובדת מסגרת בכרטיס אשראי.
ומה ההבדל בינה לבין מסגרת בחשבון העו"ש.
בנוסף הם לא לומדים בשום מקום איך נכון לעבוד עם כרטיס אשראי.
יש כאלה שמחזיקים מספר כרטיסי אשראי מתוך מחשבה שזה נכון כלכלית.
אחרים גם משלמים בקביעות בתשלומים במקרים בהם אין שום צורך.
ולכן מומלץ מאוד להתנהל עם כרטיס אשראי אחד בלבד.
זה עוזר משמעותית לעקוב אחרי כל ההוצאות.
ואין צורך לקפוץ בין דפי מידע שונים.
מעבר לכך לכל כרטיס יש עמלות קבועות – דמי כרטיס.
וזה יכול להיות 10-20 שקל כל חודש.
במקרים רבים זה מיותר אלא אם יש הטבות מאוד גדולות שמפצות על העלות.
טעות נפוצה נוספת.
לשלם במספר תשלומים.
למשל לקנות אוכל או לשלם על חופשה.
אין סיבה ממשית לפצל את הקניה למספר תשלומים.
ועדיף לקנות בכסף שעומד לרשותנו.
אנחנו צורכים את המוצר או השירות לזמן קצר.
למה לשלם על אוכל שכבר אכלנו בעוד חודשיים.
במקרה כזה נכנסים ללופ של תשלומים חוזרים.
באופן תיאורטי שאנחנו קונים שירות של שנה.
למשל ביטוח רכב.
אז באופן מסוים אפשר לפצל את הרכישה לתשלומים.
וכך אנחנו משלמים לאורך כל תקופת הביטוח.
אבל מצד שני זה גם יכול לבלבל.
כי זה נכון גם במקרה של רכישת בגדים או נעליים.
אנחנו קונים את המוצר לתקופה ארוכה.
וזה מוצר שיכול מעט לבלבל.
כלל אצבע שעדיף לקנות בתשלום אחד בלבד.
אין לכם כסף אל תקנו.
במקרים של מוצרים גדולים.
אפשר להיעזר במסגרת האשראי בכרטיס ולקנות בתשלומים.
למשל קונים ריהוט לבית.
זאת אופציה שיכולה להקל.
עם זאת, עדיין כלל האצבע נכון גם כאן.
עדיפות לתשלום אחד בלבד.
אנשים שרגילים לקנות בתשלומים.
מגיעים למצב בו מסגרת האשראי נגמרת.
ואז הכרטיס אשראי לא עובר בדיוק ברגעים ממש מביכים.
לכן תשדלו לפעול באופן מסודר ואחראי עם כרטיס האשראי שלכם.
טיפ מאוד חשוב.
תעברו על פירוט ההוצאות בכל חודש.
ככה תוודאו שאין טעויות.
שלא שילמתם על משהו שלא קניתם.
או שאתם קרובים לכסות את כל המסגרת אשראי ובקרוב הכרטיס לא יעבור.
או במילים פשוטות – "תהיו על זה".
לאנשים שמתקשים עם התנהלות של כרטיס אשראי רגיל.
כדאי לעבור לכרטיס חיוב מיידי דביט.
במקרה כזה הכסף יורד באופן מיידי מהחשבון ולא בחודש הבא.
וככה קונים בהתאם לכסף שיש בחשבון העו"ש.
טיפ נוסף שיכול לסייע.
שימוש בכסף מזומן.
מצד אחד יש כאלה שאומרים יש לי כסף מזומן.
אני ישר מבזבז אותו.
מצד שני זה גם מייצר תחושה של הוצאת הכסף.
ויש אנשים רבים שזה עוזר להם במחשבה לפני כל הוצאה.
3. הלוואות ומסגרת אשראי בחשבון העו"ש
תוכנית חינוך פיננסי משמעותית צריכה להרחיב אופקים במושגים פיננסיים רבים הקשורים במוסד הבנקאות וכיצד נכון להתנהל בחשבון הבנק. אבסורד גדול שמתרחש גם במערכת החינוכית. שנציגי בנקים נכנסים לבתי ספר ומלמדים את הנושא. רק שהתכנים הנלמדים תומכים בהשארת הסטטוס קוו.
לדוגמא: אם למשל תוכנית חינוך פיננסי ניטראלית תדבר על החסרונות הגדולים של מינוס בעו"ש. מבחינת הבנק זה מקור רווח עצום ולכן יש ניגוד אינטרסים מובנה.
צעירים ומבוגרים כאחד.
נמצאים במצב של רכישות יתר.
הודות גם לאשראי הזמין בכרטיס אשראי.
אלה מובילים לחריגות גם בחשבון העו"ש.
ותשלום של ריביות גבוהות מאוד.
לעיתים גם של 20%-15%.
אלו ריביות עצומות.
לאחר מכן הבנקאי מתקשר ומציע הלוואה לכסות את המינוס.
שבמקרים מסוימים זה בהחלט כדאי.
כי יש פער ריביות חיובי במקרה של הלוואה.
עם זאת, אם לא משנים את ההרגלים הבסיסיים של חריגה מהתקציב.
המצב היסודי נשאר כפי שהוא.
והלופ של תשלומים באשראי, מינוס בעו"ש והלוואות גומר על האזרח הממוצע.
ולכן, הבנה והפנמה של מושגי בסיס בחינוך פיננסי.
יעניקו הרבה כלים וכוח לאזרח הממוצע לא ליפול לתוך מלכודות מובנות.
מעבר לכך,
הלופ המתואר לעיל מוריד את דירוג האשראי של הלקוח.
מה שמייקר עוד הריביות לבנק.
ומה שהופך את הלופ לקשה הרבה יותר.
לעוד הרבה תוכן על חינוך פיננסי איכותי תעקבו ברשתות החברתיות
לעמוד האינסטגרם של צחי אפרתי - חינוך פיננסי לצעירים נוער
